בינה מלאכותית בקמפיינים פוליטיים מעוררת שאלות על רגולציה וחופש ביטוי

השימוש בתכנים שנוצרו על ידי בינה מלאכותית בקמפיינים פוליטיים הפך לבולט במיוחד בעונת הבחירות האמצעיות, כאשר מודעות פוליטיות עושות שימוש בתמונות ובאנימציות ערוכות כדי לתקוף מתמודדים יריבים. קמפיין המציג דמות שנוצרה בבינה מלאכותית של ג'וש שפירו עורר שאלות רבות מצד צופים ברחבי המדינה בנוגע לאפשרות ולאופן הרגולציה של תכנים מסוג זה. בעוד שחופש הביטוי הפוליטי והאידאולוגי נחשב לליבת ההגנות החוקתיות וקשה להחיל עליו הגבלות, מחוקקים רבים מתחילים לבחון האם יש מקום להחיל תקנות מחמירות יותר על השימוש בטכנולוגיה זו בזירה הפוליטית.

מומחים מצביעים על כך שכאשר טכנולוגיות התקשורת מששתנות, החוק ובתי המשפט נוטים להתרחק מאחור ואינם ערוכים להתמודד עם השינויים הטכנולוגיים המהירים, במיוחד לאחר שטרם סיימו להתאים את עצמם לעידן האינטרנט והרשתות החברתיות. מנגד, עולה השאלה האם האבסורד שביצירת תכנים מלאכותיים מפחית מהיעילות של מודעות פוליטיות. בפועל, צופים רבים מגיבים למסרים רגשיים המחזקים את עמדותיהם או את סלידתם הקיימת ממועמד מסוים, بغض النظر عن מידת האמת שבהם, מה שמעיד על האפקטיביות הפוטנציאלית של כלים אלו למרות היותם מלאכותיים.

מספר מדינות כבר חקקו חוקים המסדירים את השימוש בסרטוני דיפ-פייק פוליטיים, אך במדינות אחרות כמו פנסילבניה חוקים כאלו עדיין אינם קיימים. הסיבה לכך נעוצה בין היתר בעובדה שבמדינות כמו קליפורניה ומינסוטה החוקתיות של צעדים אלו נמצאת במחלוקת משפטית ונדונה בבתי המשפט בשל טענות להפרת חופש הביטוי. קמפיין ג'יטי טען כי היה שקוף לגבי השימוש בבינה מלאכותית במודעה המדוברת, בעוד הצוות של שפירו ביקר את השימוש בטכנולוגיה, וטרם ברור האם ינקטו צעדים כלשהם בנושא לקראת סיום מסעות הבחירות.