הבינה המלאכותית יוצרת מציאות מזויפת: תופעת הסלופגנדה במערכות בחירות

השימוש בתכני בינה מלאכותית יוצרת הפך לכלי נפוץ ומשמעותי בזירת הפוליטיקה והבחירות. תופעה זו, המכונה סלופגנדה, כוללת הפצה של סרטונים, תמונות ומסמכים מזויפים שנועדו לבלבל את הציבור, לפגוע ביריבים פוליטיים ולעצב מחדש את עמדות הבוחרים. גופים פוליטיים וועדות פעולה שונות עושים שימוש בכלים אלו כדי לייצר מצגים שקריים על מועמדים ולהשפיע על תוצאות בחירות מקומיות וארציות כאחד.

מחקרים בתחום מצביעים על כך שקיים נתק בין היכולת של בני אדם לזהות תוכן סינתטי לבין ההשפעה שלו עליהם. גם כאשר ברור שהתוכן נוצר באמצעות מחשב ואינו אמיתי, עצם הצגתו מייצר תחושת אמינות ומסוגל לשנות התנהגות ואמונות. מקרים שונים מראים כיצד גופים אנונימיים מקימים תשתיות שלמות המבוססות על בינה מלאכותית כדי להפיץ דיסאינפורמציה, תוך ניצול העובדה שקל מתמיד לייצר חומרים ויזואליים וטקסטואליים משכנעים ללא צורך בכישורים טכניים גבוהים.

כדי להתמודד עם האתגרים הללו, מומחים סבורים שיש צורך בשלושה רבדים עיקריים: הגדרת כללים וחסימות מצד חברות הטכנולוגיה, חקיקה ורגולציה ממשלתית נוקשה, ופיתוח ספקנות וביקורתיות מצד הציבור הרחב. ללא צעדים אלו, האינטרנט והמרחב הציבורי צפויים להמשיך ולהתמלא בתכנים מזויפים שיערערו את האמון במוסדות ובאמת.