איך טכנולוגיית לייזר ובינה מלאכותית חשפו את המטרופולין העתיק של אנגקור

שימוש בטכנולוגיית לייזר מתקדמת מן האוויר איפשר לחוקרים לראות דרך צמרות היער בקמבודיה ולחשוף מערכות עירוניות שלמות שהסתתרו במשך מאות שנים מתחת לצמחייה. בניגוד למקדשי האבן שנבנו כדי להחזיק מעמד לנצח, בתי המגורים והארמונות נבנו מעץ ונרקבו, מה שיצר את הרושם המוטעה שמדובר במקדש בודד בתוך ג'ונגל עבות. הנתונים שנאספו סייעו להבין את היקף ההתיישבות באזור.

בעזרת כלי בינה מלאכותית ולמידת מכונה הצליחו החוקרים למזג מסדי נתונים מפוזרים ולתארך אלפי אתרים ארכיאולוגיים שלא היו מתועדים קודם לכן. אלגוריתמים אלו אפשרו לבנות לראשונה רצף של מפות המציגות את גדילת העיר ואת תנועת התושבים לאורך מאות שנים. המודל העריך כי באזור התגוררו בין 700 אלף ל-900 אלף בני אדם, נתון שהופך את המקום לאחד המטרופולינים הגדולים ביותר בעולם בימי הביניים.

מחקר נוסף שבחן דגימות בוץ מעומק תעלות המים של העיר שפך אור חדש על נסיבות נטישתה. בניגוד לסיפור המסורתי על פלישה צבאית שהחריבה את המקום בפתאומיות, העדויות הראו כי האליטה החברתית עברה למרכזים מסחריים אחרים זמן רב קודם לכן, ותשתית המים קרסה רק לאחר שהאנשים שאחראים על תחזוקתה כבר עזבו את המקום בשקט ובאופן הדרגתי.